חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005

חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005 1
1. מטרות החוק
חוק זה בא ליעל, להסדיר ולפתח את התעופה האזרחית, באמצעות הקמת רשות מקצועית במשרד התחבורה, שתהא אחראית על עניני התעופה האזרחית, לפי הוראות חוק זה ולפי דיני הטיס.
2. פרשנות (תיקון מס' 2 תשע"א)
(א) בחוק זה -
"דיני הטיס" - חוק הטיס, התשע"א-2011 , חוק רישוי שירותי תעופה, התשכ"ג-1963, וכל חוק אחר הקובע הוראות בעניני תעופה אזרחית ששר התחבורה ממונה על ביצועו, וכן תקנות שהותקנו מכוחם;
"ארגון התעופה הבין-לאומי", "האמנה" ו"כלי טיס ישראלי" כהגדרתם בחוק הטיס, התשע"א-2011.
"הרשות" - רשות התעופה האזרחית שהוקמה לפי הוראות חוק זה;
"מנהל הרשות" - מי שמונה להיות מנהל הרשות לפי הוראות סעיף 6;
"השר" - שר התחבורה.
(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה הפרשנות הנודעת לו בדיני הטיס, לפי הענין, אלא אם כן מהקשר הדברים משתמע אחרת.
3. הקמת הרשות
מוקמת בזה במשרד התחבורה רשות התעופה האזחית.
4. תפקידי הרשות (תיקון מס' 2 תשע"א)
(א) תפקידי הרשות הם:
(1) לקבוע ולהבטיח קיומם של סדרי תעופה פנית ארציים ובין-לאומיים על פי דיני הטיס;
(2) להעניק רישיונות, היתרים ואישורים בתחום התעופה האזרחית, לפי דיני הטיס, ובכלל זה לאלה:
(א) כלי טיס וציוד תעופתי;
(ב) עובדי טיס, מפעילי כלי טיס ומפעילי צייד תעופתי;
(ג) שדות תעופה, מנחתים, מיתקני בקרה, עזרי ניווט, אמצעי קשר ונתיבי טיסה; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: